מחברים: מיכל זיגלמן, רז הייפרמן
המעבר לעולם הדיגיטלי מחייב כל ארגון לשלב בין שני סוגי תהליכים סותרים לכאורה: חדשנות לינארית (Sustaining) המבוססת על מיצוי המודל העסקי הקיים ושיפור תהליכים מוכרים, לצד חדשנות משבשת (Disruptive) הממוקדת ביצירת מודלים עסקיים חדשים, חקר וכניסה לטריטוריות לא נודעות.
מודל הניהול הדואלי (Bimodal Management) TMמצביע על כך שטרנספורמציה דיגיטלית בארגון אינה מסתכמת באימוץ טכנולוגיות חדשות בלבד, אלא מחייבת ניהול בו-זמני של ארבעה ממדים:
- גלוי וסמוי– בין השינויים המוחשיים (טכנולוגיה, תפעול, אסטרטגיה) לבין השינויים התרבותיים-תודעתיים (חדשנות, שינוי מיינדסט, גמישות מנהיגותית).
- סדר וכאוס– בין תהליכים יציבים ומדודים לבין תהליכי חקר יזמיים בעלי רמת אי-ודאות גבוהה.
ארגונים המתמקדים רק בממד הגלוי והלינארי עלולים להיתקע באזור הנוחות, לאבד מיקוד אסטרטגי ולחוות שיבוש חיצוני שיפתיע אותם. ההצלחה האמיתית טמונה ביכולת לנהל את כל ארבעת הממדים בו זמנית, באופן מאוזן ואסטרטגי.